שאלה: הבן שלנו בכיתה ב'. המורה מתלוננת שהוא לא מקשיב לה, עושה מה שהוא רוצה, קם באמצע שיעור, הולך לדבר עם חבר. אנחנו מבינים אותה, אבל מבינים גם את הילד שלנו משום שהיא מורה שצועקת הרבה. לאמיתו של דבר, בעלי ממש לא מחבב אותה, הוא חושב שהיא נותנת יותר מדי שיעורי בית, צעקנית. אני מרגישה שזה לא יכול להמשך ככה, כי בסוף זה יתנקם בבן שלי. מה את מציעה לנו לעשות?
תשובה:יחסו של ילד למורה, להוראותיה, לכללי התנהגות, וללימודים בכלל, מושפע באופן טבעי ממה שהוריו מרגישים כלפי לימודים, בית הספר, והצוות, ומה שהם אומרים לו, או בסביבתו, על כך. הורה שלא מחבב את המורה של בנו, מסיבה שבעיניו עשויה להיות מוצדקת, צריך לקחת בחשבון שבנו שומע מה שהוא אומר, גם אם ההורה מבטא זאת "בקטנה", כפי שאמר לי פעם אבא של מטופל, ועשוי להשתמש בגישה זו, ואף להקצין אותה. אם בנך שומע מאביו דברי זלזול במורה, במטלות שהיא מבקשת מהילדים לבצע, ועוד, הוא עשוי להרגיש שגם לו זכות להתנהג בהתאם בכיתה, ואף להקצין. הוא עשוי לחשוב שהוא יכול לא לקבל את מרותה של המורה, ולא לקבל עליו את הסדרים הנהוגים בכיתה, לא רק מול המחנכת, אלא גם מול מורות מקצועיות או המנהלת. המצב יכול גם להמשיך מול מורים שיפגוש בשנים הבאות. על כן, לא כדאי לשתף את ילדכם בתחושותיכם, צודקות ככל שיהיו בעיניכם. מעבר לעניינים מידיים מול מורה זאת אחרת, כמו קצת יותר שיעורי בית, או מורה שמרימה את הקול, בנכם לומד היום יחס לדמויות סמכות, לסדרים, למשמעת, ללימודים ועוד הרבה מאד דברים חשובים מאד לעתידו. יותר נכון ללמד את ילדיכם יחס של כבוד והערכה ללימודים ולמורים כבר מרגע זה-זה ישתלם לכולם.
שאלה: לפני כמה ימים היה לנו מפגש עם יועצת בית הספר בעניין הבן שלנו בכיתה ג'. היא אומרת שהוא "לא פנוי רגשית ללמידה". על מה היא מדברת?
תשובה: בכדי ללמוד צריך, בין היתר, פניות מחשבתית ורגשית. ילדים הסובלים מקשיים רגשיים מתמשכים ומשמעותיים, העושים שימוש בכוחותיהם, עשויים להיוותר בלי אנרגיה פנויה לתהליכי למידה. כאשר משווים את הכוחות של הילד לרמת המצוקה שחווה, רואים שהם בחוסר איזון. כלומר, הוא משקיע את כל האנרגיה שלו בהישרדות נפשית, ונמנע מאתגרים, או כל דבר שמהווה נטל נוסף עבורו, כמו למידה. ילד שעסוק בתכנים משפחתיים, כמו הקשר בין הוריו, כלכלת הבית, קשיים בעולמו החברתי, עשוי בהחלט להיוותר ללא כוחות פנויים ללמידה. כמו כן, לעיתים הבעיה נראית כמו בעיית קשב, אך הבסיס בעצם הוא רגשי. טיפול רגשי עשוי לתרום רבות בזיהוי הקשיים והטיפול בהם, ובכך לאפשר לילד להפנות כוחות למטלות בית הספר.