שאלה:לאחרונה אני מרגישה שאני והילדים רבים בלי סוף. הכל זה ויכוחים. אני רבה איתם על סידור החדר, על אוכל, על הריבים בניהם, על הכנת שיעורי בית, על יציאות עם חברים , על האופן שבו הם מדברים אלי ואל בעלי. הם לא שמים עלי, אני מיואשת, וכבר לא נעים אצלינו בבית, מה לעשות?
תשובה: גידול ילדים הוא תפקיד שדורש מההורים הרבה מאד פעמים להיות חכמים ולא צודקים. לא כדאי לריב עם הילדים על דברים שונים בהרבה חזיתות בבת אחת. הסיבה הראשונה היא שזה מתיש כפי שאת אומרת, כמו כן, זה עשוי לפגום בקשר בין ההורה לילד כי לא פעם נאמרים דברים קשים באותן מריבות, זה מעכיר את האוירה בבית, והכי חשוב לשאלתך, זה לא מביא את התוצאות הרצויות באף אחת מן החזיתות.אני ממליצה שאת ובעלך תשוחחו ותעלו על 2-3 דברים שהם החשובים ביותר בעיניכם בשלב זה ורק עליהם אתם מוכנים להכנס לויכוחים ומריבות עם הילדים. לדוגמא: בטחון אישי, לימודים, וכבוד אב ואם. אי אפשר להלחם עם הילדים בכל החזיתות בבת אחת. בהצלחה!
שאלה:הבת שלי בת 13 בכיתה ז' והיא רוצה לצאת פה בעיר בערב ביום שישי עד 12:30 עם החברות שלה מהשיכבה. הן בנות נחמדות שאני מכירה אבל מי עוד יהיה שם אני לא יודעת. לי לא נראה שבנות בגיל הזה צריכות להיות בחוץ עד שעות כה מאוחרות, אז אמרתי לה שתגיע הביתה ב 11.היא נלחמת בי ואומרת שהיא רוצה להיות כמו כל החברות שלה. אני מודאגת. מה לעשות?
תשובה: העמדה שלי היא שצריך ללמד ילדים עקרונות לגבי הרבה דברים בחיים ואז לשחרר אותם לחייהם. חשוב שתדברי עם בתך על בטחון אישי במפגש, לדוגמא: מה עושים אם מישהו מציע סיגריה או אלכהול, מה לעשות אם מגיעים חברה פרועים והאוירה נעשית לא נעימה, איך הולכים הביתה בלילה, ברגל או במונית, עם מי הולכים, ועוד ועוד. לאחר שדברתן על הכל ואת השתכנעת ש 12:30 זו אכן השעה המקובלת בין חברותיה הנחמדות של בתך, תגידי לה שאם משהו משתבש שתתקשר אלייך ואת תגיעי. אז שחררי. לא לחינם את דואגת. יש חלק בלתי נודע כשאנחנו משחררים את ילדינו הגדלים לעולם הרחב. התפקיד שלנו הוא לא להצר את צעדיהם אלא ללמד אותם כיצד לפעול שם בחוץ בבטחון אישי מירבי.